|
|
ממליגה ©
כל הזכויות שמורות
 |
|
יהדות רומניה |
Romania Jewish |
|
זולטן בלום ניצול שואה רומניה |
Zoltan Blum Story |
|
"הייתי בן 16 כאשר עקרו את כל משפחתי מאדמתנו: אני, הוריי ושלושת אחיי. העלו אותנו על משאיות ולקחו אותנו לעיר גרלה Gherla, ואחר כך לעיר קלוז' Cluj. שם העלו אותנו על קרונות רכבת אותם סגרו ונעלו הרמטית. תחנת היעד - מחנה המעצר באושוויץ Auschwitz ".
היום, 6 עשורים לאחר שהכוחות הסובייטים מוטטו את שערי אושוויץ Auschwitz ו-בירקנאו Birkenau, העציר לשעבר והניצול A 10.919 - זולטן בלום נשאר היהודי היחיד בעיר גרלה Gherla.
|
הפגישה עם מנגלה |
Intâlnirea cu Mengele |
|
בחודש מאי 1944, זולטן בלום העקור (בתמונה מ- 2005, בן 77), נלקח יחד עם עוד 7,000 יהודים מאזור גרלה Gherla אל מחנה ההשמדה באושוויץ, פולין.
"ברכבת היינו נוסעים כמו פרות, דבוקים האחד לשני, כשבקושי היינו יכולים לנשום. אחרי כמה שבועות של נסיעה ברכבת הגענו לאושייץ Auschwitz . שם, מהשם זולטן בלום הפכתי למספר A 10.919 " נזכר זולטן.
כשהגענו לגטו, העצירים קיבלו בגדים עם פסים וחולקו לקבוצות, אחר-כך זולטן בלום הבין שמי שביצע את החלוקה היה ידוע בכינויו "מלאך המוות" הלא הוא יוסף מנגלה Josef Mengele .
"רק למראהו היית כבר מפחד. הוא היה עושה עם היד: אתה לשם, אתה לשם, אתה לקבוצה ההיא. בקיצור החיים שלנו היו בידיים שלו. אחדים היו נשלחים לעבודה, אחרים לניסויים, ואילו האחרים למוות".
|
לחם מעץ |
Pâine din Rumegus |
|
מספר A 10.919 אשר נשלח לעבודה "ב-בונה Buna ליד מונוביץ Monovitz אוסטריה, שם נבנו מבני תעשייה ענקיים בידי כ- 22,000 עצירים מהגטאות של אושוייץ + בירקנאו. בקיץ היינו עובדים 12-14 שעות ביום, ואילו בחורף מהבוקר עד החשכה" מספר העקור זולטן.
השיגרה הייתה נוראית וקשה, וכשכבר לא היה לך כוח - היו יורים בך. "בשעה 4 בבוקר היינו מתעוררים מאזעקת ההשכמה ואז ארוחת הבוקר. היו נותנים לנו סוג של קפה, כלומר מים חמים עם צבע של קפה וחתיכת לחם מקמח עץ וכף של מרמלדה (סוג של ריבה פשוטה) או ממרח כבד. לארוחת הצהרים היינו מקבלים מרק סלק - שהיו נותנים בדרך כלל לחיות. אוכל אחר לא היינו מקבלים, אז כשהיינו מקבלים חתיכת לחם - היינו אוכלים אותה כמה שיותר מהר לפני שתיגנב", ממשיך זולטן.
|
|
|
בערב העצירים היו מובלים שוב לגטאות שם הייתה ממתינה תוכנית פנימית אחרת: "האזעקות היו גומרות אותנו, במיוחד בימי החורף משום שהיו לנו בגדים דקים לגופנו כמו בקיץ. היו סופרים אותנו אחד אחד עד שלבסוף היינו צריכים להיות 22,000 עצירים. אם היה חסר אחד נאמר, שנפל או מת, היינו צריכים לעמוד למסדר בשורות זקופים, עד שהיו מוצאים את החסר חי או מת". במקום אחד מת היו מביאים אחר בשביל שהמספר הכולל יישמר. "מי שלא היו עומד בלוח זמנים היה נורה בלי שום אזהרה. בשבילם עציר לא היה יותר מאשר מספר בחישוב הכללי".
|
העמסה מהירה |
Evacuare In Graba |
|
בינואר 1945 הסוהרים החלו להוציא עצירים בכמויות גדולות מאושוויץ. "העלו אותנו מעורבבים בקרונות הרכבת כשאף אחד אינו יודע לאן מועדות פנינו. נסענו ימים שלמים, אולי שבועות, איני בטוח, כי לא הייתה לנו חשיבות לזמן. מתו רבים מאיתנו. היינו בשכבות האחד על השני, כדי שיוכלו לדחוס כמה שיותר בקרונות", נזכר בלום.
קרוב ל-מטהאוזן Matthausen הורדנו מהקרונות ונתנו לנו ללכת. אלפים מהעצירים הסתובבו ימים ולילות ביערות אוסטריה בכיוון האזור שנודע כי יכולים לעזור לנו כוחות הברית. המזל היה רק של האנשים החזקים ששרדו בחיים ואשר פגשו בדרכם את החיילים האמריקאים שהופיעו בדרכם.
|
|
|
זולטן בלום היה מאושפז מעל 3 חודשים בבית חולים אוסרי בשם ולז Velz באוסטריה Austria , שם אכל רק מאכלים קלים מתאימים לקיבה לאחר תקופה ארוכה ללא אוכל סביר. "כשהגעתי לאושוויץ שקלתי 60 ק"ג, כשניצלתי שקלתי 21 ק"ג בלבד וחסר תזונה מתחת למינימום כמו כולם. אחרים בגלל הרעב אכלו כל מה שמצאו ובגלל זה מתו, כי הקיבה לא הייתה מסוגלת", מספר זולטן.
באוקטובר 1945 , היהודי הצעיר מהכפר פיזאו גרליי Fizesu Gherlii חזר הביתה, עם תקווה למצוא את משפחתו, אך בפועל מצא בית ריק.
|
שומר בית הכנסת |
Paznicul Sinagogii |
|
זולטן בלום Zoltan Blum נותר היהודי היחיד בעיר גרלה Gherla, כלומר 100% מאימו כמו שדורשת המסורת היהודית. לדברי זולטן נותרו עוד 2 משפחות יהודיות אך רק מצד האב. לפי המסורת היהודית כל ילד הנולד לאם יהודיה - הינו יהודי, וכאשר ימלאו לו 13 שנה, הוא ייכנס לקהלת הבוגרים דרך טכס ה"בר מצווה".
בגלל זאת נותר זולטן בלום היהודי היחיד בעיר גרלה Gherla אשר שומר על בית הכנסת אשר נבנה לפני כ- 150 שנה. "פה היה מקום התפילה והלימודים שלנו. בגלל המיעוט במספר היהודים בגרלה לא מתקיימים אירועים בבית הכנסת מזה כ- 20 שנה. אין בשביל מי" מספר זולטן בעצבות הזקן היהודי. כאשר צריך הוא מתפלל בביתו או שמדי פעם נוסע לעיר דז' Dez כדי להתפלל עם הקהילה היהודית המאוד קטנה במקום.
|
נטבחו כ- 85% מהקהילה היהודית |
Exterminati în proportie de 85% |
|
ב- 27 בינואר 1945 חיילי הצבא האדום נכנסו לגטו אושוויץ Auschwitz ( Oswiecim Polonia ) - בתמונה, כ- 7,000 מחיילי ה- SS הגרמנים הסוהרים ברחו צפונה. כ- 3 חודשים קודם לכן הם שרפו את כל הדפים שתיעדו את שנעשה ופוצצו את מקומות ההרג ותאי הגזים והמשרפות של גופות היהודים שנרצחו.
מתוך כ- 166,000 יהודים שחיו באזור טרנסילבניה Transilvania בראשית מאי 1944, כ- 151,800 נעצרו והובלו אל בירקנאו - אושוויץ Burkenau - Auschwitz, מתוכם כ- 14,881 נשלחו לעבודה פרך.
נותרו בחיים רק כ- 15.5% מהקהילה היהודית באזור, כלומר כ- 25,000.
|
גהרלה עיר ברומניה - מידע נוסף |
Gherla City Romania Information |
|
בעיר גרלה Gherla היה גטו ובו כ- 1,600 איש, כאשר 400 מהם מהעיר Gherla עצמה והיתר מן העיירות השכנות במחוז Gherla. היהודים הועברו מגטו Gherla לגטו קלוז' Cluj .
שמה של העיר גרלה Gherla בהונגרית הינו Szamosújvár .
העיר Gherla נמצאת בעמק נהר Somes אשר באזור קלוז' Cluj.
קיים ספר יזכור בעל שני חלקים הכולל מידע על שואת יהודי גרלה Gherla (בעברית ובהומגרית).
אנציקלופדיה של קהילות רומניה (חלק 2, עמוד 112).
מידע נוסף על שואת יהדות גרלה Ghetla דרך ספריית ניו-יורק.
מידע נוסף - שואת יהדות רומניה ומידע על הגיטאות.
מידע נוסף - העיר גרלה GHERLA היום בתמונות + וידאו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
)
)
דוא"ל: